עפרה חזה - משמרים את הגחלת

טלפון בהול	[ 15/02/1985 ]
שמות כמו אלן פואר, נשיא הסנט הצרפתי, ז'אן פייר בלוק, שר לשעבר בממשלת צרפת ונשיא הליגה נגד האנטישמיות בצרפת, או אן סאן קלר, עיתונאית חשובה ביותר בטלוויזיה הצרפתית – לא אמרו לי הרבה. עד שקריאת טלפון בהולה גרמה לי לשנות תוכניות בארץ, ולטוס בדחיפות לפריס, כדי להופיע באירוע שהתקיים שם ב- 3.2.85, שם פגשתי גם אותם. האירוע אורגן על-ידי פעילים מן הקהילה היהודית לטובת כמה דברים רגישים, ובעיקר לטובת העולים מאתיופיה. היו שם כל מיני אורחים. חשובים וחשובים יותר. מעולם הפוליטיקה, האומנות, הרפואה והמדע. וקהל רב מחא כפיים לכל אחד ואחד. אבל האחד שזכה למחיאות הכפיים הסוערות ביותר ולשירה ספונטנית אדירה של "הבאנו שלום עליכם" היה ברוך, יו"ר עולי אתיופיה בארץ. הוא עמד נדהם ונבוך על הבמה כשקהל האלפים מריע לו ממושכות ושר לו בקול אדיר. ואני, שעמדתי מאחורי הקלעים עם רבים מעמיתיי הצרפתים כמו ז'ילבר מונטניה, ריצ'ארד ברי, ג'יין מנסון, ליאון זיטרון ואחרים, הרגשתי שהיהדות הזאת לא תיתן לעולים מאתיופיה ליפול בשום שלב משלבי הקליטה שלהם. וכעבור שלושה ימים, במקום אחר בעולם, שוב הופעה לטובה. והפעם לטובת האגודה למען החייל, במילנו שבאיטליה, לפני היהודים העשירים שם. ושוב אותה הרגשה טובה שיש לנו גב רחב, בכל אתר ואתר, כמו שאומרים בתפילה.
בחזרה לרשימת הכתבות