כ-10% מתושבי ישראל סובלים מבקע מפשעתי ועוד רבים נמצאים בסיכון ללקות בו.
המאמר יסביר מהו הבקע המפשעתי, כיצד מאבחנים אותו ומהן הדרכים לטפל בו.
מהו הבקע המפשעתי?
בקע מפשעתי הנקרא גם הרניה או קילה, הוא שבר הנראה כבליטה מוגדלת באזור המפשעתי שמתרחש כאשר האיבר בדופן הבטן יוצא. ישנם שני סוגי בקע נפוצים: הרניה בתעלת המפשעה הקרובה לצינור הזרע ובקע פמורלי בסמוך לרגליים שעלול להיות מסוכן יותר ולהסתבך לנמק. הבקע המפשעתי מופיע יותר אצל גברים מאשר אצל נשים. אוכלוסייה הנמצאת בסיכון כוללת אנשים שסבלו מבקע מפשעתי בעבר, אנשים מבוגרים, אנשים עם פציעות בטן, אנשים המעשנים, הסובלים משיעול כרוני או עצירויות קשות וגם מסיבות תורשתיות.
כיצד נוצר הבקע המפשעתי?
ישנם אנשים הנולדים עם בקע שעם השנים מתפתח כאשר הרקמות בדופן הבטן נחלשות והוא מתרחב עד למצב בו איברי הבטן בולטים דרכו. אנשים אחרים עלולים לקבל את הבקע בשל שרירי דופן בטן חלשים או בשל היחלשות רקמות המפשעה ובמקרים כאלו הם נמצאים בסיכון להסתבכות. הבקע עלול לסכן את החיים כאשר המעי נכלא בו ועשוי לגרום לנמק. כדי לאבחן שאכן יש בקע יש לשים לב לסימנים הבאים: בליטה במפשעה, אי נוחות באזור או כאבים באגן אצל נשים. ההרניה מורגשת יותר כאשר מרימים משא כבד או מתאמצים יתר על המידה. הרופא ממשש את המקום ומזהה את הבקע כאשר הוא מבקש מהמטופל לעמוד ולהשתעל. בנוסף לבדיקה הגופנית הרופא שולח את המטופל לאולטרסאונד, C.T או MRI כדי לאמת את האבחון.
דרכי הטיפול בבקע המפשעתי
הבקע המפשעתי ניתן לתיקון רק באמצעות ניתוח. על אף זאת כאשר אין סיבוך של כליאת מעיים או בקע פמורלי או בקע סימפטומטי בתעלת המפשעה שיש לנתח בדחיפות, מעדיפים להשאיר את המטופל במעקב. כאשר מדובר בבקע שאינו מסובך או שאינו סימפטומטי הניתוח עוזר להקלה בכאבים ועל מנת למנוע סיבוכים בעתיד. במידה ולאישה הרה יש בקע במפשעה לא ממליצים לבצע ניתוח במידה ואינו דחוף עד חודש לאחר הלידה. בכל מקרה של ניתוח הוא נעשה בהרדמה מלאה. אנשים שאינם יכולים לבצע ניתוח בהרדמה מלאה יאלצו להסתפק בהרדמה מקומית. בניתוח כזה המנתח יחתוך מעל הבקע ויתקן אותו באמצעות השתלת רשת. דרך נוספת היא ליצור חורים קטנים בדופן הבטן ולהגיע לבקע ולתקן אותו. כיום קיימים גם ניתוחים רובוטיים המביאים לתוצאות טובות יותר מהניתוחים האחרים ואלו המומלצים ביותר.
הסיבוכים האפשריים כתוצאה מהניתוח
הסכנה הראשונה מהניתוח באה לידי ביטוי בתמותה בסיכון של 3%. עלולים להיות גם סיבוכים כמו: זיהום, דימום, אצירת שתן שניתן לטפל בהם בקלות. בנוסף, ישנם אנשים המתלוננים על פגיעה באשכים. לבסוף, עלולים להיות מטופלים, אומנם בתדירות נמוכה, שהבקע המפשעתי יחזור והם יאלצו לעבור ניתוח נוסף.
